קטע המובא בשם אומרו

מובאה היא קטע שנלקח מטקסט אחר ומוצג בתוך טקסט חדש, בדרך כלל בציון המקור. אזכור יכול להיות קצר יותר ואינו מחייב הבאת הדברים עצמם; די בהתייחסות לשם, ליצירה או לרעיון. אסמכתא היא מקור שמובא כדי לבסס טענה או להעניק לה סמכות. ההגדרה מתקרבת במיוחד למובאה, אך מאגר Resolver התשבצים כולל את שלושת הגוונים לשימושים שונים של מקור כתוב ומזוהה בבירור היטב.

שתי תשובות מכילות חמש אותיות ואחת שש, וכולן מילים יחידות. בחמשת התאים נשארים שני רצפים שתחילותיהם שונות, ולכן אות חוצה ראשונה מפרידה מיד. שישה תאים מובילים למועמדת יחידה. האורך אינו מלמד לבדו אם הקטע מצוטט במלואו או רק משמש תמיכה, ולכן אחרי הסינון חשוב לבדוק את הפעולה המתוארת במשפט. גם סימני הפיסוק סביב הקטע עשויים לספק רמז שימושי נוסף לפותר.

מרכאות, שורה מועתקת או ניסוח מדויק מחזקים את המונח המציין קטע מצוטט. הפניה לשם מחבר בלי ציטוט ישיר מתאימה יותר לאזכור. מסמך, פסיקה או מקור שמוכיח טענה מכוונים לאסמכתא. אם הרמז עומד לבדו, סופרים תאים ומשיגים אות פותחת; אחר כך מוודאים שהתפקיד של המקור מתאים למילה שנבחרה. ההבחנה הזאת חשובה במיוחד בטקסטים אקדמיים, משפטיים וספרותיים מסוגים שונים הנהוגים כיום בפועל.