הרגיל

הפועל הרגיל דו משמעי ללא ניקוד והקשר. הוא יכול להיות צורת עבר: אדם הקנה לאחר הרגל מסוים. הוא יכול גם לשמש כתואר במשמעות שגרתי, אך תשובות המאגר כאן מתמקדות בפעולת ההקניה. לימד הוא המונח הכללי ביותר, הטמיע מדגיש קליטה עמוקה, והשגיר מתאר הפיכת שימוש או צורה לשגורים. צורות ההווה מלמד, מטמיע ומשגיר מציגות את אותן פעולות כתהליך נמשך או כתיאור של מי שמבצע אותן כעת.

באורך ארבע אותיות יש שתי תשובות, לימד בעבר ומלמד בהווה, והאות הראשונה ל או מ מפרידה ביניהן. באורך חמש קיימות ארבע אפשרויות: שתי צורות עבר הפותחות בה ושתי צורות הווה הפותחות במ. לאחר זיהוי הזמן, אות נוספת מבחינה בין השורשים טמע ושגר. כל הפתרונות הם מילים יחידות. לפיכך אין די בספירת התאים; צריך לקרוא את ההגדרה כחלק מן המשפט, לבחון אם היא מנוסחת בעבר או בהווה ולשלב לפחות שתי הצלבות.

סדר עבודה יעיל מתחיל בשאלה מי מבצע את הפעולה ומתי. אם ההגדרה מתארת משהו שכבר נעשה, בוחנים את צורות העבר; אם היא מתארת מבצע בהווה, עוברים לצורות הפותחות במ. אחר כך בודקים האם ההקשר עוסק בהוראה כללית, בהפנמת נוהג או בהפיכת ביטוי לשגור. הבחנה זו מצמצמת את הרשימה, אך אותיות הלוח הן ההכרעה הסופית. במיוחד באורך חמש, הצלבה באות השנייה או השלישית מונעת החלפה בין שני השורשים הקרובים במשמעות.