בואש

בואש הוא שם בעל חיים, אך ללא ניקוד ניתן להבין את ההגדרה גם כפועל או כתיאור הקשור לריח. נבאש הוא פועל בעבר המציין שנעשה בעל ריח רע. סרחן וצחנן הם שמות תיאוריים הקשורים לסירחון ולצחנה, ויכולים לשמש ככינויים לבעל חיים המדיף ריח חריף. לכן שלוש התשובות אינן זהות מבחינה דקדוקית: אחת מתארת שינוי שקרה, והשתיים האחרות מציינות ישות או תכונה מזוהה עם ריח רע.

כל שלוש המילים כוללות ארבע אותיות ונכתבות ללא רווח. האות הראשונה נ, ס או צ מבדילה ביניהן באופן מלא, ולכן הצלבה בתא הראשון היא המפתח. אם היא אינה ידועה, בודקים האם ההגדרה משולבת במשפט כפועל בעבר או עומדת כשם עצם. גם האות השנייה מועילה, מפני שרצפי הפתיחה שונים. אין אפשרות לסנן לפי אורך, ולכן רצוי לא למלא לפי האסוציאציה המוכרת לבעל החיים לפני שנבדק התפקיד התחבירי.

פתרון בטוח מתחיל בקריאת ההגדרה עם סימני הפיסוק וההגדרות הסמוכות. אם נדרש פועל המתאר התקלקלות של ריח, הצורה הפועלית מקבלת עדיפות. אם מדובר בכינוי או בשם תיאורי, בוחנים את שתי החלופות האחרות. לאחר מכן מחפשים את האות הראשונה מן ההצלבה. בגלל נדירותם היחסית של שני השמות, ייתכן שהפתרון ייראה לא מוכר, אך אין לשנות את הכתיב. ארבעה תאים ואות פתיחה תואמת הם בדיקה אמינה יותר מתחושת שכיחות במילון היומיומי.