זוג

זוג הוא המונח הבסיסי לשני פריטים או אנשים הנחשבים יחד. צמד מדגיש לעיתים תיאום או שיתוף פעולה, כמו שני שחקנים; דואו מגיע מן השיח המוזיקלי והבימתי; דיאדה מתארת יחידה של שני מרכיבים בשפה מקצועית; ודו הוא יסוד תמציתי שמשמש לציון כפילות. הרשומה ממחישה כיצד אותו מספר מקבל שמות שונים לפי התחום, גם כשהרעיון הכמותי נותר קבוע.

ספירת האותיות יוצרת סולם מסודר: האפשרות הקצרה ביותר בת שני תאים, אחריה שלושה, ארבעה ולבסוף חמישה. כל המילים כתובות ברצף אחד ואין צורך לחשב רווחים. אם התבנית כוללת אות ידועה, היא משמשת אימות ולא כלי סינון הכרחי. חשוב במיוחד להבחין בין הכתיב בן ארבע לבין זה בן חמש, ששניהם מתחילים בדלת אך ממשיכים בדרכים שונות.

הקשר ביתי או יומיומי נוטה למילה קצרה ומוכרת, ואילו חידה על הרכב מוזיקלי עשויה לבקש מונח שאול. בנושא מקצועי ייתכן שיופיע המונח הארוך ביותר. מתחילים תמיד במספר התאים ורק אחר כך קוראים את סביבת הרמז. אם האורך אינו תואם לציפייה הסמנטית, אין לכפות מילה; חוזרים להגדרות החוצות ובודקים אם אחת האותיות שנכתבו קודם שגויה. בסיום, הקשר הזוגיות מחבר בין פירוש המילה לבין מבנה הלוח.