עד מציין גבול שאליו אפשר להגיע בלי לעבור אותו. גג משמש בדיבור כקיצור לגבול המרבי, למשל שעה גג. מרב הוא שם עצם המציין את הכמות הגבוהה ביותר, ומקסימום הוא המונח הלועזי השגור לאותה תפיסה. ההבדל בין מילת יחס, סלנג ושם עצם קובע איזו חלופה משתלבת במשפט באופן טבעי. כל חלופה גם משתייכת למשלב ולתפקיד תחבירי מעט אחר. לפי הניסוח המלא.
שתי תשובות מכילות שתי אותיות, אחת מכילה שלוש ואחת שבע. בקבוצה הקצרה האות הראשונה שונה ולכן הצלבה פותחת מכריעה. יתר האורכים חד-ערכיים. כל ארבע המועמדות מילים יחידות. חשוב לשים לב לכתיב החסר של מרב במאגר Resolver ולא להוסיף וי״ו, וכן לספור את המונח הלועזי לפי אותיותיו בעברית. ההבדל הזה חשוב במיוחד מפני ששתי הקצרות שוות באורכן. הכתיב המדויק נבדק בנפרד.
מספר שמופיע מיד אחרי הרמז מתאים לעיתים למילת היחס הקצרה. ניסוח דיבורי על מחיר או זמן יכול לחזק גג. משפט שמבקש שם של ערך עליון מתאים למרב או למקסימום לפי האורך והמשלב. לאחר הסינון קוראים את הצירוף המלא, משום שמילה בת שני תאים עשויה להתאים גרפית אך לא למבנה התחבירי. כך נבדק הגבול העליון בתוך משפט ולא כרשימת מילים בלבד.









