ארכיונים: מילון ערכים

המשותף לשלושת האישים הוא כהונה הן במשרד האוצר והן במשרד המשפטים, אך לא בהכרח באותה ממשלה או ברצף. דן מרידור כיהן כשר המשפטים וכשר האוצר; יעקב נאמן מילא את שני התפקידים בתקופות שונות; ומאיר שטרית נמנה אף הוא עם השרים שכיהנו בשני המשרדים. מסמך ההרכב הרשמי של הממשלה ה-27 מציג את מרידור, נאמן ושטרית בתפקידי האוצר והמשפטים באותה תקופה ממשלתית רחבה ומבסס את הקשר העובדתי שעליו נשענת ההגדרה.

המאגר מאפשר שתי צורות תשובה לכל אדם: שם משפחה בלבד או שם פרטי ומשפחה. נאמן הוא בן ארבע אותיות, שטרית חמש ומרידור שש, ולכן כל אחד מן השמות הקצרים מזוהה לפי האורך. בצורות המלאות, דן מרידור ויעקב נאמן חולקים שמונה אותיות בשתי מילים; שם נדרשת אות חוצה כדי להכריע. מאיר שטרית כולל תשע אותיות בשתי מילים. הרווח אינו נספר, אך גבול המילים והשם הפרטי חייבים להישמר בדיוק.

כדי לפתור, בודקים תחילה אם הלוח מצפה למילה אחת או לשם מלא. בארבע, חמש או שש אותיות מתקבל שם משפחה יחיד. בתשע אותיות מתקבלת רק הצורה המלאה הארוכה. הקושי נמצא בשמונה אותיות, שבהן שני שמות מלאים אפשריים; האות הראשונה ד או י מפרידה ביניהם מיד. אין להסיק שההגדרה מתייחסת לשר מכהן כיום, משום שהיא היסטורית ומנוסחת ברבים. רשומות ממשלה וכנסת מאשרות את הכהונות, בעוד שהלוח קובע את צורת השם.

ארבעת הפתרונות מתארים נדיבות מזוויות שונות. טוב לב מדגיש תכונת אופי חיובית ורצון להיטיב. לבו רחב קושר את הנדיבות לרוחב לב וליחס אנושי, ויד פתוחה משתמש בדימוי של נתינה שאינה קפוצה. יש לו לב רחב מרחיב את אותו דימוי למשפט תיאורי שלם. הביטויים יכולים להתייחס לנתינה חומרית, אך גדלות נפש כוללת גם סלחנות, התחשבות ויכולת לנהוג באצילות. ההקשר קובע איזה גוון מבקש מחבר התשחץ.

לכל חלופה מבנה ייחודי. טוב לב כולל חמש אותיות בשתי מילים, לבו רחב שש, ויד פתוחה שבע. הצירוף הארוך כולל תשע אותיות המחולקות לארבע מילים. מכיוון שאין שני פתרונות באותו אורך, ספירת התאים מספיקה לזיהוי ראשוני. חלוקת המילים מוסיפה אימות חשוב, במיוחד בין הצירוף בן שש האותיות לבין המשפט בן תשע האותיות, החולקים את המילים לב ורחב אך נבדלים בכינוי השייכות ובפתיחה התחבירית.

בעת הפתרון כדאי להימנע מהנחה שנדיבות מחייבת דווקא מונח הקשור לכסף. אם הלוח דורש חמש אותיות, התשובה מתמקדת באופי; שבע אותיות מובילות לדימוי של יד המוכנה לתת. בשש או בתשע אותיות מופיע דימוי הלב בשני מבנים שונים. לאחר התאמת האורך, בודקים את גבולות המילים ואת האות הראשונה, ואז מאמתים את הצירוף כולו בהצלבות. כך נשמר גם הניסוח המדויק, כולל כינוי השייכות, ולא רק הרעיון הכללי של רוחב לב.

מתחת לכל ביקורת הוא ביטוי הערכה חריף, שפירושו כי איכות הדבר נמוכה עד שאינה ראויה אפילו לדיון ביקורתי רגיל. שתי תשובות המאגר שומרות על אותו בסיס סמנטי. גרוע מספק תיאור שלילי ישיר, ואילו גרוע מאוד מוסיף מילת העצמה ומתקרב יותר לעוצמת הביטוי המקורי. ההבדל אינו בסוג הדבר המבוקר אלא בדרגת ההדגשה ובמבנה הלשוני. לכן גם תשובה קצרה יכולה להיות תקינה כאשר מספר התאים אינו מאפשר את הצירוף המלא.

החלופה הראשונה מורכבת ממילה אחת בת ארבע אותיות. החלופה השנייה כוללת שתי מילים ושמונה אותיות בסך הכול, בלי לספור את הרווח. אין ביניהן תחרות באותו אורך, ולכן ספירת התאים מספיקה בדרך כלל. אם התשבץ מציג גבול בין מילים, הוא מאשר מיד את הצירוף הארוך; אם הוא מבקש רצף קצר, בוחרים בתואר היחיד. שתי האפשרויות מתחילות באותו רצף, ולכן אות פתיחה אינה מועילה, אך התאים החמישי עד השמיני חושפים אם נדרשת ההעצמה.

פתרון יעיל מתחיל בזיהוי שההגדרה היא ניב של הערכה ולא תיאור מיקום. לאחר מכן בודקים אם הלוח דורש מילה אחת או שתיים וסופרים אותיות בלבד. אין להכניס את המילה מאוד לשורה בת ארבעה תאים, ואין לקצר את הצירוף כאשר מסומן מקום לשמונה אותיות. כאשר החלוקה למילים אינה נראית, הצלבה אחרי האות הרביעית מספקת סימן ברור. ההתאמה המבנית חשובה כאן יותר מבחירת מילה נרדפת יצירתית, מפני שהמאגר מציע שתי דרגות קבועות של אותו תיאור.

במבנה דרמטי מדויק, מערכה היא חלוקה רחבה של המחזה ויכולה לכלול כמה סצנות. אקט הוא התעתיק המקובל למונח הלועזי המקביל למערכה, ואילו חלק ופרק הם שמות כלליים ליחידה בתוך יצירה. סצנה מתארת בדרך כלל יחידה מצומצמת יותר בתוך מערכה, אך במאגרי תשחצים היא עשויה להופיע גם תחת הגדרה רחבה. הרשימה משקפת אפוא שימוש תשבצי גמיש, ולא קביעה שכל המונחים זהים לחלוטין בתורת התיאטרון.

שלוש תשובות בנות שלוש אותיות מתחרות על אותו מספר תאים: אקט, חלק ופרק. הן מתחילות באותיות א, ח ופ, ולכן הצלבה בתא הראשון היא המסנן המהיר ביותר. שתי החלופות האחרות מייצגות כתיבים שונים של אותה מילה: סצנה בארבע אותיות וסצינה בחמש. כאשר האורך ידוע, הבחירה ביניהן מיידית. כל חמש האפשרויות הן מילים יחידות, בלי רווחים, והכתיב צריך להישמר בדיוק כפי שהוא מופיע ברשומת המאגר.

כדאי לפתור לפי סדר של מבנה, כתיב והקשר. תחילה סופרים את התאים; בארבע או בחמש אותיות מתקבלת חלופת כתיב יחידה. בשלוש אותיות בודקים אות חוצה, ולאחר מכן שואלים אם מחבר התשחץ נוטה למונח לועזי, לחלוקה כללית או לפרק ביצירה. אין להוסיף יו״ד לצורה הקצרה או להסיר אותה מן הצורה הארוכה כדי להתאים ללוח, משום ששני הכתיבים כבר מיוצגים בנפרד. הצלבה נוספת מאמתת את הרצף ומונעת בלבול בין שלושת המונחים הקצרים.

כרך הוא יותר מאוסף בתים: המילה מרמזת בדרך כלל על עיר גדולה, צפופה ובעלת חשיבות אזורית. עם זאת, הגדרה תשבצית קצרה יכולה להסתפק בעיר, קרת או קריה בלי לדרוש הבחנה דמוגרפית. יישוב רחב יותר במשמעותו ואינו בהכרח עירוני. ער היא תשובה קצרה ונדירה במאגר Resolver, ולכן אין לייחס לה רובד מסוים בלי רמז נוסף מן הלוח. גם צפיפות ומרכזיות עשויות להופיע כרמז עקיף.

ער היא האפשרות היחידה בת שני תאים. עיר וקרת ממלאות שלושה; קריה מתאימה לארבעה; ויישוב לחמישה. ההתפלגות משאירה שלוש מועמדות רק כאשר הרוחב הוא שלוש. גם שם האות הראשונה שונה בכל מילה, ולכן הצלבה בתחילת התשובה מכריעה. אם האות הראשונה חסרה, בודקים אם הניסוח מודרני, ארמי או ספרותי לפני שממלאים. רובד הלשון מספק מסנן יעיל נוסף.

כאשר הלוח מקצה שני תאים, ער נשארת האפשרות היחידה במאגר Resolver למרות נדירותה. ניסוח ניטרלי על מרכז אוכלוסייה מתאים לעיר או לכרך, ואילו קרת וקריה נושאות גוון מליצי ולעיתים מופיעות בשמות מקומות. יישוב הוא הפתרון הרחב ביותר מבחינה מנהלית. כדאי לשים לב לניקוד המשתמע ולמין הדקדוקי של משפט משלים, ואז לאמת את הבחירה באמצעות שתי הצלבות.

הרשימה כוללת כלים מסוגים שונים. טנק הוא רכב קרבי משוריין וכבד, ונגמש מיועד בעיקר לנשיאת לוחמים תחת מיגון. האמר מזוהה כרכב גלגלי בעל יכולת שטח, פומה היא כלי משוריין הנדסי, וקומנדקר הוא שם ותיק לרכב פיקוד או סיור צבאי. ההגדרה מדגישה התאמה לשטח ולא תפקיד יחיד, ולכן כמה קטגוריות יכולות להיכלל בה בלי להיות שקולות זו לזו.

טנק הוא הפתרון היחיד בן שלוש אותיות, וקומנדקר היחיד בן שבע. הקבוצה המורכבת היא בת ארבע אותיות: האמר, נגמש ופומה. שלוש האפשרויות מתחילות באותיות שונות, ולכן הצלבה בתא הראשון מכריעה מיד ביניהן. גם ללא אות פתיחה, התבניות שונות מספיק כדי שאות פנימית אחת תסייע מאוד. חשוב לספור את הכתיב המצוי במאגר ולא להוסיף גרשיים או סימני קיצור שאינם מקבלים משבצת.

בפתרון מעשי מתחילים באורך ואז בודקים אם יש בהגדרה רמז למיגון, להסעת לוחמים, להנדסה או לפיקוד. כאן הניסוח כללי, ולכן אין די בפרשנות תפקודית לבדה. אם נדרשות ארבע אותיות, רושמים בצד את שלוש התבניות וממקמים את האותיות החוצות לפי סדרן. בשלושה או בשבעה תאים האורך משאיר חלופה אחת, אך גם אותה כדאי לאשר בהצלבה לפני השלמת הלוח.

שתי התשובות מבטאות עניין בעוצמה גבוהה, אך הן פועלות אחרת במשפט. מרתק הוא תואר תמציתי שאפשר להצמיד לסיפור, לאדם או לאירוע. רב עניין הוא צירוף תיאורי שמדגיש ריבוי תוכן או היבטים הראויים לתשומת לב. מחבר תשבץ עשוי לראות בהן חלופות לאותה הגדרה רחבה, אף שהקצב הלשוני שלהן שונה, ולכן מבנה המקום המיועד לתשובה חשוב יותר מהעדפה סגנונית בין הניסוחים.

החלופה הקצרה תופסת ארבעה תאים רצופים. החלופה האחרת כוללת שבע אותיות כאשר מתעלמים מן הרווח, והיא מחולקת לשתי מילים באורכים שתיים וחמש. סימון של הפרדה בלוח או ברשימת ההגדרות מספק אפוא רמז חזק במיוחד. גם בלי סימון כזה, אות הפתיחה מ לעומת ר מפרידה מיד בין האפשרויות, ואותיות הצומת שבמרכז מאשרות שהצירוף הוזן ללא הרווח.

בעת פתרון מומלץ להתייחס למילה מאוד כסמן לעוצמה ולא כמילה שחייבת להופיע בתשובה. בודקים אם הלוח מבקש מילה יחידה או צירוף, סופרים את התאים הפעילים ומציבים זמנית את אות הפתיחה. רק לאחר שהצלבה אחת או שתיים מתיישבות משלימים את הכתיב. הגישה הזאת מונעת הוספת מילת חיזוק שאינה במאגר ושומרת על הצורה המדויקת שהוגדרה עבור התשחץ.

בדאי וכזבן מתמקדים באמירת כזב, בעוד בלפן או בלופר קשורים להעמדת פנים ולבלוף. רמאי עשוי לפעול כדי להשיג יתרון, ושרלטן מציג מומחיות או סמכות שאינן מבוססות. איש כזב הוא צירוף ספרותי, ומספר מעשיות יכול להיות תיאור קליל או ביקורתי של מי שממציא סיפורים. ההבדלים חשובים כאשר ההגדרה המורחבת רומזת למניע, לסגנון או למשלב. נוסף לכך, מטרת ההטעיה מעניק נקודת בדיקה עצמאית מול ההקשר.

חמש מילים שונות חולקות אורך של ארבע אותיות. האות הראשונה מפצלת אותן לבי״ת, כף, ריש או שין, אך שתי מועמדות מתחילות בבי״ת ודורשות גם אות שנייה או שלישית. באורך חמש יש שתי פתיחות נפרדות. הצירופים בני שש ועשר אותיות מזוהים לפי האורך ומספר המילים. הרווחים אינם נספרים, אולם חשוב לשמור על חלוקת הצירוף בכתיבה. כאן גם מטרת ההטעיה מסייע לאמת את סדר האותיות שנבחר.

כדי לפתור, בודקים אם הרמז מתאר אדם שממציא, מרמה, מתרברב או מתחזה לבעל ידע. לאחר בחירת קבוצת המשמעות מסמנים את מספר התאים. באורך ארבע כדאי להשיג שתי הצלבות לפני המילוי, מפני שהאפשרויות רבות. באורכים הארוכים בודקים אם הלוח מסמן מעבר בין מילים. בסיום מוודאים שהפתרון הוא תיאור לשוני של הדמות ואינו תלוי בהנחה שלא נתמכת בנושא החידה.

כל החלופות ברשומה שייכות למשפחת המצליבים, אך אינן זהות בשימוש או במבנה. קייל נאכל בעיקר כירק עלים, ברוקלי וכרובית מזוהים עם תפרחות אכילות, וקולרבי מפתח גבעול מעובה. לפת מגדלת איבר אגירה תת-קרקעי המשמש כירק, ואילו לפתית מוכרת במיוחד כגידול זרעים להפקת שמן. ההגדרה הקצרה מאחדת את הקרבה הבוטנית, בעוד פרטי המשמעות מסייעים כשיש רמז משלים.

לכל אורך עד חמש אותיות יש ברשומה תשובה יחידה: לפת בשלושה תאים, קייל בארבעה ולפתית בחמישה. הקושי מופיע בשישה תאים, שבהם מתחרות ברוקלי, כרובית וקולרבי. שלוש התבניות שונות כבר בתחילתן, ולכן אות הפתיחה החוצה מפרידה ביניהן מיד. כאשר אין אותיות ידועות, אפשר לבדוק אם ההגדרה הסמוכה או הנושא הכללי של התשבץ מרמזים על עלים, תפרחת או ירק בעל חלק מעובה.

מומלץ להתחיל בספירה מדויקת ולא בניחוש לפי הירק המוכר ביותר. אם האורך הוא שלוש, ארבע או חמש, הסינון לפי המאגר כמעט מושלם ונשאר רק לאשר הצלבה. בשישה תאים רושמים את שלוש אותיות הפתיחה האפשריות ובוחנים את התא הראשון. חשוב גם להבחין בין לפת ללפתית: הדמיון בשם אינו מעיד על אותו שימוש, והאותיות הנוספות משנות הן את האורך והן את סוג הגידול המבוקש.

הבהאמה היא מדינת ארכיפלג בצפון האוקיינוס האטלנטי, מדרום-מזרח לפלורידה ומצפון לקובה. כף ורדה היא מדינת איים אחרת באטלנטי, ממערב לחופי אפריקה. שתי המדינות מתאימות למשמעות הרחבה של ההגדרה, אך הן שונות במיקומן ובמבנה שמן בעברית. במאגר מופיעות גם צורות מורחבות הכוללות את המילה איי, ולכן חשוב לקרוא את חלוקת התאים ולא להסתפק בזיהוי הגאוגרפי בלבד.

התשובה היחידה בת מילה אחת היא הבאהמאס, ובה שבע אותיות. שלוש התשובות האחרות בנות שתי מילים: כף ורדה כוללת שש אותיות, איי בהאמה כוללת שמונה ואיי הבאהמאס כוללת עשר. בתשבץ המחולק לרצפים, הרווח בין המילים עשוי להיות מסומן או מובן מן המבנה. יש לספור את האותיות עצמן בלי הרווח, ולבדוק שהכתיב המדויק מתאים למספר המשבצות שנקבע לכל חלק.

בחירה נכונה מתחילה במספר המילים. אם נדרשת מילה אחת, המאגר מציע אפשרות אחת; אם נדרשות שתיים, האורך הכולל מפריד בין שלוש החלופות. לאחר מכן בודקים את אות הפתיחה: כף ורדה מתחילה בכף, ושתי הצורות המורחבות האחרות מתחילות באלף. ההצלבות גם מסייעות להבחין בין בהאמה להבאמס, שתי וריאציות כתיב המצויות ברשומה. כך נשמרת התאמה מלאה ללוח ולנתוני המקור.